לזכרו של סמ"ר גיא אלגרנטי (אלגרה) ז"ל לוחם מגלן שנפל במבצע "צוק איתן"
נולד ב כ"ג באלול תשנ"ג 9.9.1993 גדל והתחנך בתל אביב.
התנדב ליחידה מובחרת "מגלן" ושרת בה כלוחם, נגב חוד ,חבלן.
גיא היה אוהב אדם, חבר מסור, עם לב רחב, אהבה ועשייה למען האחר, ניחן ביכולת לקרב לבבות לראות את ייחודו של כל אחד.
גיא ידע לעודד את חבריו ולרוממם בעתות משבר.
גיא חתר למצוינות, היה נחוש ודבק במטרה, תוך רצון מתמיד לשפר את יכולותיו.
אהבתו של גיא למשפחה הייתה ללא גבולות, ותמיד שם את הוריו ואחיותיו בראש סדר העדיפויות.
גיא נפל ב 30.7.2014 יחד עם חבריו לנשק, עומר חי ומתן גוטליב, בהתפוצצות מטען בבניין מרפאה בגזרת חאן יונס, במהלך מבצע צוק איתן.
גיא זכה לצל"ש מפקד האוגדה.
הותיר אחריו הורים וחמש אחיות.
בן 21 בנפלו.
סיפור נפילתו של סמ"ר גיא אלגרנטי (אלגרה) ז"ל
הכל מתחיל ברגע אחד.. רגע אקראי שתלוש מהמציאות, רגע שמותיר אותך ללא יכולת לנשום, רגע שנצרב בתודעה עמוק כרגע של חוסר שליטה ושל אובדן התמימות. רגע שבו החיים חדלים לחלוטין ומתחילים להבנות מחדש כחיים אחרים. רגע ששינה את מהלך חיינו ושינה את כל מה שחווינו, רגע שצרב ושינה את מהלך חיינו לעולמי עולמים.
התפוצצות מטען רב עוצמה בעומק של שלושה מטרים מתחת לרצפת המבנה גרמה לקריסתו, ויצרה גל הדף שנע במהירות 1000 מטר לשניה גל ההדף פגע בגופו של גיא ויצר גל הדף עצום ברקמות הרכות שגרם לקריעת כלי הדם וקריסת הריאות, במשך ארבע שעות נלחמת בבית החולים עד אשר גופו לא הכיל את הפגיעה הקשה… וזה הרגע שבו החיים שלנו חדלו והתחילו להבנות מחדש, הרגע שבו כל הקלפים נטרפו, וכל מה שהכרנו עד לאותה נקודה נטרף והחל להבנות מחדש.
עם תחילת מבצע צוק איתן ב 8 ליולי 2014 נכנס גיא עם חבריו לצוות ביחידת מגלן למשימות יעודיות ברצועת עזה וסייעו לאתר ולהשמיד מנהרות טרור.
ביום רביעי 30 ליולי 2014 יצאה היחידה למשימה שמטרתה היתה לגלות מנהרה התקפית במבנה מרפאה באיזור שכונת אבו דעקה הנמצאת בגזרת חאן יונס בדרום רצועת עזה. גיא וצוותו חצו את גבול ישראל בשלוש לפנות בוקר והתקדמו רגלית לכיוון המטרה, בשלב הראשון אותרו מספר פירי מנהרותת הפירים הופגזו בטילים ואמצאים שונים ומספר חילם הוצבו לשמירה, בינהם רון ולוחם נוסף שחיפו על פיר מנהרה שנמצא בבית הקברות הסמוך למרפאה במטרה למנוע ממחבלים אפשרים לצאת מהפיר ולתקוף.
לקראת השעה שבע בבוקר הגיעו גיא והצוות למבנה המרפאה, בשלב הראשון נורתה לעבר המבנה פגזי טנקים עלמנת להרעיד את הקירות, פעולה זאת היתה אמורה לגרום לפיצוץ מטענים במידה והוטמנו בקירות. והוחלט להכניס כלב תקיפה ולא כלב המאומן בזיהוי חומרי נפץ מפאת שאריות אבק השריפה במקום בעקבות ירי פגזי הטנק, וזאת עלמנת לוודא שאין אנשים במבנה.
השלב האחרון בזיכוי המבנה היה חפירת תעלה מסביב באמצעות כלי הנדסה כבדים עלמנת לוודא שאין חוטים חשמלים המיועדים לצורך להפעלה חשמלית של מטענים מרחוק. וכך מבחינת תורת הלחימה הצבאית המבנה מזוכה.
בשעה 8:41 נכנס כח מגלן למבנה המרפאה, בחיפוש אחר פירי מנהרות בקומה הראשונה ובקומה השניה, שטיחים הוסרו, מיטות הוזזו, ארונות נפתחו, אריחים נעקרו אך מאחר ולא נמצאו פירי מנהרות במבנה הוחלט לפנות את המבנה. כשיצאו החיילים מהמבנה התגלו סימני חפירות במבנה משאבות קטן הסמוך למבנה המרפאה. ואז הובאו צוותים הנדסיים יעודיים לבחינת החפירות, ועלמנת להגן על הכוח מהשהות באיזור חשוף נכנס הצוות של גיא שוב למבנה המרפאה בשעה 9:20 בבוקר.
הלוחמים התפרסו בעמדות השמירה, גיא ועומר חיי הוצבו בקומה השניה וחיפו דרך החלון לעבר מבנה המשאבות החשוד. לאחר כחצי שעה מתן גוטליב ודניאל פיש החליפו את גיא ועומר, אשר ירדו לקומה התחתונה והתמקמו באיזור שמתחת למתן ודניאל.
ג'ואי לוחם במגלן היה חבר טוב של גיא, הם התאמנו יחד ויצגו את היחידה באליפות צהל בקרב מגע.
ג'ואי היה צלף ובאותו זמן התמקם באיזור סמוך למרפאה בחיפוי כלפי הכפר עבסאן א-כביר במטרה לחפש תצפיות של חמס לכיוון מבנה המרפאה בו שהו הצוות… ג'ואי זיהה מרחוק מישהו שמתצפת עליהם עם משקפת מאחד הבתים בכפר וביקש אישור לירי.. ג'ואי כיוון את הרובה ועקב אחר תנועת הדמות בכוונת הרובה שלו.. ובדיוק ברגע זה ממש נשמע פיצוץ רב עוצמה שגרם לקריסת המבנה, קריסה שבה נהרגו גיא עומר ומתן.
קובי שהיה מילואימניק מסיירת צנחנים היה בחפ"ק עם יובל מפקד היחידה, מיד לאחר הפיצוץ שעט קובי קדימה ורץ לתוך הלהבות, רץ לתוך התופת.. למבנה שקרס, הכל היה מלא אבק ורעש, פגזי מרגמה נורו מכיוון הכפר לכיוון לוחמי מגלן.. קובי ראה את גיא לראשונה, גיא שכב על הרצפה מתחת להריסות, קובי התחיל להרים את קורות העץ שנפלו על גיא.
אך קורת הבטון שהיתה מונחת מעל לראשו של גיא היתה כבדה מידי.. אבל בכוחות משותפים הצליחו קובי וגיא להסיט את קורת הבטון. גיא היה בהכרה מלאה ועדיין לא הבין את גודל הפציעה שלו. במבט חטוף ראה קובי שגופו של גיא שלם.. מכוסה בפיח והעפר שנגרם מהפיצוץ, אך מעבר לכך לא ראה שום עדות לפצע חיצוני, קובי תמך בגיא וכך הלכו שניהם עד לעמדת פינוי הנפגעים שהיתה בכביש הסמוך למבנה שקרס.
בעמדת הנפגעים הסיר החובש את השחפץ של גיא ולא זיהה שום פגיעה חיצונית, אבל היה זה הרגע בו הקיא גיא דם, בו הבין החובש כי הפגיעה חמורה, השכיבו באלונקה והחל תהליך הפינוי.
בשעה 10:50 לאחר שכל הלוחמים נמצאו, והסתיים הטיפול הראשוני בפצועים החלו לפנות את הפצועים לכיוון גדר הבטחון המפרידה בין רצועת עזה לישראל ומשם המסוקים של 669 החלו בפינוי לבתי החולים.
מוקדם יותר הוצב רון חברו של גיא בבית קברות הסמוך למבנה המרפאה, רון ולוחם נוסף חיפו על פיר מנהרה שנמצא בבית הקברות במטרה למנוע ממחבלים אפשרים לצאת מהפיר ולתקוף.
כאשר נשמע הפיצוץ רון וחברו עפו קדימה מעוצמת הדף הפיצוץ, רון ביקש אישור ממפקדו לעזוב את השמירה על הפיר ולחבור למאמצי הפינוי של הצוות. רון חבר והחל במלאכת הפינוי. הפינוי לא היה שקט ורגוע.. 17 לוחמים מהצוות של גיא נפצעו, פצצות מרגמה נורו מהכפר עלידי חמס לכיוון המבנה, וטנקים של צהל ירו לכיוון נקודות ממוקדות בכפר במטרה למנוע נסיונות התקפה של חמס תוך התחשבות וחוסר רצון לפגוע בתושבי הכפר.
במהלך הפינוי נפלה פצצת מרגמה בסמוך לרון, רון נפצע קשה מהפיצוץ, פציעה שניה שלו במהלך מבצע צוק איתן.
לאחר שהגיעו לנקודת הפינוי בשטח ישראל, שכב גיא באלונקה וסמוך אליו שכב רון באלונקה. גיא שכב בשקט ללא תנועה, והמבטים של גיא ורון הצטלבו במשך דקות ארוכות.
פרמדיקית הגיע לגיא ובקשה לבדוק אותו, אך גיא הדף אותה בידיו ואמר לה שהוא בסדר וביקש שתמשיך לבדוק את הלוחמים האחרים.. את האחים שלו לצוות.
רון הביט בגיא ואמר לו "אחי אני אוהב אותך" אילו היו מילות האהבה האחרונות ששמע גיא בחייו, אהבה אמיתית של חבר טוב.
"אתה לא נראה טוב, תן לה לבדוק אותך" אמר רון, וגיא ניאות לבדיקה. מאותו רגע הקיפו את גיא רופאים וחובשים ורון כבר לא הצליח לראות את פניו של גיא יותר.
לאחר שהעלו את הפצועים טס המסוק לעבר בית חולים "בלינסון" אליו הגיעו בשעה 12:09 בצהרים.
במסוק גיא עבר פעולות החייאה מתקדמות עלידי הרופאים והחובשים של 669 עד שהגיעו לבית החולים.
פגיעת הדף מאופיינת בפיצוץ כלי דם פנימים והמקומות השכיחים הם פגיעה בקיבה או בריאות, לאחר שנותח גיא במיון באיזור הקיבה, עבר למחלקת ריאות להמשך טיפול, ושם לאחר כארבע שעות של ניתוחים והחייאות קרס גופו של גיא והרופאים שנלחמו על חייו בגבורה נאלצו לקבוע את מותו.
גיא נהרג יחד עם חבריו מתן גוטליב ועומר חיי.
דניאל פיש שהיה בסמוך לעומר הגיע לבית החולים ללא דופק וכמעט ללא דם, ובדרך נס והודות למאמצים ללא ליאות של הצוות הרפואי, דניאל ניצל ועד היום נלחם בגבורה בפציעות וממשיך להתקדם ולהשתקם.
גיא אהב את חבריו לצוות ותמיד ניסה עודד ולרומם את רוח כולם.
כשהיו באוטובוס הצבאי לכיוון עזה שלח גיא בוואטסאפ של הצוות את ההודעה הבאה:
"חברים אני סתם שולח הודעה אולי באיזה שהוא מקום בשביל הרוגע הפנימי של כל אחד מאיתנו, לא חשוב מה יהיה, כניסה , הפסקת אש, כל דבר, לא הייתי בוחר שום מקום אחר להיות בו מאשר אתכם, עדיף להיות בשטח כשיורים לנו על הבית מאשר להתחבא במקלט.
אנחנו באמת נמצאים במקום מאוד מיוחד, נתמוך אחד בשני בכל רגע ונדחוף קדימה כי אנחנו אריות… אין סיבה להודעה הזאת , סתם לראבק.
אוהב אותכם לוחמים"